קריפטו, בלוקצ׳יין ונכסים דיגיטליים

משרד עו״ד אורן חן מלווה יזמים, חברות ומשקיעים בפרויקטים ובעסקאות בתחום הקריפטו, הבלוקצ׳יין והנכסים הדיגיטליים, ובהם: מבנה משפטי לפרויקט; הנפקת טוקנים; הסכמי השקעה; בחינת חובת רישוי; וטוקניזציה של נכסי נדל״ן.

עו״ד חן ייצג גופים מקומיים ובינלאומיים בתעשיות שוק ההון, ובהן מסחר במט״ח (פורקס) ובמטבעות דיגיטליים, וכן בתחומי הסליקה והחשבונאות האלקטרונית, השיווק הדיגיטלי והמסחר המקוון. פרויקט בלוקצ׳יין הוא עסק לכל דבר, עם מייסדים, משקיעים, לקוחות והתקשרויות, אלא שחלק מההתקשרויות כתובות בקוד, וחלק מהרגולציה עדיין מתגבשת.

המסגרת הרגולטורית בישראל

בישראל אין חוק אחד המסדיר נכסים דיגיטליים, והפיקוח מתחלק בין כמה רשויות וחוקים:

• חוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968: טוקן המקנה זכויות דומות לאלה של נייר ערך כפוף לחוק בהצעתו לציבור בישראל, בפיקוח רשות ניירות ערך. החוק מסדיר גם את רישוי זירות הסוחר, כגון זירות למסחר בנגזרים על מטבע חוץ.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016: לפי עמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מתן שירותים לציבור במטבעות וירטואליים מחייב רישיון למתן שירות בנכס פיננסי.
• פקודת מס הכנסה: רשות המסים רואה במטבע וירטואלי נכס, וממסה את הרווח ממכירתו.

התחום מתעדכן לעיתים קרובות, ולכן כל פרויקט נבחן מול ההנחיות שבתוקף במועד הבדיקה.

הנפקת טוקנים

השאלה המקדמית היא אילו זכויות הטוקן מקנה למחזיק בו. טוקן המקנה חלק ברווחים, זכות הצבעה או החזר השקעה דומה לנייר ערך, והצעתו לציבור בישראל מחייבת עמידה בדיני ניירות הערך. טוקן המשמש לשימוש במוצר או בשירות בלבד נבחן באופן שונה, אך גם אז ההבחנה נקבעת לפי מאפייני הטוקן ולא לפי שמו. מהתשובה נגזרים מבנה הישות המנפיקה, המסמכים לרוכשים, קהל היעד ומדינת ההצעה, והמיסוי של התמורה.

השקעה בפרויקט בלוקצ׳יין

השקעה בפרויקט בלוקצ׳יין היא, מבחינה משפטית, השקעה בעסק, גם כאשר היא נעשית ברכישת טוקן. לפני העברת הכספים נבדקים, בין היתר:

• הישות המקבלת את הכספים: מקום רישומה והגורמים העומדים מאחוריה.
• התמורה למשקיע: טוקנים, מניות, זכות עתידית לטוקנים או שילוב ביניהם, ולוח הזמנים.
• מגבלות על מכירה: תקופות נעילה, הבשלה ומגבלות העברה.
• מצב שבו הפרויקט אינו יוצא לפועל: קיומה של זכות להשבה, ומקורה בהסכם.
• מיסוי ודיווח: אופן מיסוי ההשקעה בישראל וחובות הדיווח.

טוקניזציה של נדל״ן

בישראל הבעלות במקרקעין נקבעת ברישום בפנקסי המקרקעין, ולא ברשת בלוקצ׳יין. לכן הנכס מוחזק בדרך כלל בחברה או בנאמנות, והטוקנים מייצגים זכות בה. מבנה כזה מעורר כמה שאלות: האם הטוקנים הם ניירות ערך, מה מעמד המחזיקים אם החברה נקלעת לקשיים, ומה המיסוי. מכירת זכויות בחברה שעיקר נכסיה מקרקעין עשויה להיחשב מכירת זכות באיגוד מקרקעין, החייבת במס שבח ובמס רכישה.

תשלומים, סליקה ומסחר מקוון

עסקי קריפטו פועלים לצד מערכות תשלום, סליקה ושיווק דיגיטלי, ולכל אחת מהן הסדרים משלה. המשרד מלווה גופים בתחומים אלה, לרבות בהסכמים עם ספקי תשלום וסליקה, בהסכמי שיווק דיגיטלי ושותפים, ובפעילות המשלבת כמה תחומי שיפוט.

המשרד מלווה פרויקטים ומשקיעים בתחום לצד הצוות הטכנולוגי ורואה החשבון של הלקוח. העבודה נשענת על הפרקטיקה של המשרד בדיני חברות, בהסכמים מסחריים ובמקרקעין, שבהם מצוי עיקר העבודה המשפטית בפרויקטים של נכסים דיגיטליים.