מגדלי ב.ס.ר 2, קומה 25, בני ברק

סכסוך בין שותפים: מה עושים לפני שמגיעים לבית המשפט

ליטיגציה מסחרית עו״ד אורן חן 5 דקות קריאה
חדר ישיבות ריק של חברה
בקצרה

לפני פנייה לבית המשפט יש לאסוף את המסמכים, לבחון את הוראות הסכם המייסדים או הסכם בעלי המניות ואת התקנון, ולשקול משא ומתן או גישור. כאשר בהסכם קיים סעיף בוררות, הסכסוך יתברר בדרך כלל בבוררות ולא בבית המשפט. בעל מניות שענייני החברה מתנהלים בדרך המקפחת אותו רשאי להגיש תביעת קיפוח, וכאשר קיימת סכנה מיידית לנכסים ניתן לבקש סעד זמני.

סכסוך בין שותפים בעסק, או בין בעלי מניות בחברה פרטית, נוגע בדרך כלל בשלושה עניינים: כסף, שליטה ודרכי יציאה. הצעדים הננקטים בשבועות הראשונים משפיעים לא פעם על המשך הסכסוך, עוד לפני שמוגשת תביעה.

הצעדים הראשונים

בשלב הראשון חשוב להימנע מפעולות חפוזות ולאסוף את התמונה המלאה:

  • הסכם המייסדים או הסכם בעלי המניות, וכל תיקון שנחתם בו.
  • תקנון החברה, ופרטי החברה ברשם החברות: מי בעלי המניות, מי הדירקטורים ומי מורשי החתימה.
  • פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון ואסיפות, דוחות כספיים ודפי חשבון.
  • התכתבויות רלוונטיות: דואר אלקטרוני, הודעות והסכמות בעל פה שניתן להוכיח.
  • ציר זמן קצר של האירועים.

הסכם המייסדים, הסכם בעלי המניות והתקנון

במקרים רבים ההסכם בין הצדדים כבר קובע כיצד תוכרע המחלוקת. בין היתר נבחנים:

  • סעיף יישוב סכסוכים: האם נקבע גישור או בוררות לפני פנייה לבית המשפט.
  • מנגנוני יציאה: זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות ומנגנון BMBY (Buy Me Buy You), שבו שותף אחד מציע מחיר והשני בוחר אם לקנות או למכור.
  • פתרון מבוי סתום: מה קורה כאשר הדירקטוריון או בעלי המניות אינם מצליחים להגיע להחלטה.
  • זכויות מינוי: מי ממנה את הדירקטורים ומי מנהל את החברה בפועל.

בשותפות שאינה חברה, יחסי השותפים נקבעים בהסכם השותפות ובפקודת השותפויות.

הדרכים ליישוב סכסוך בין שותפים

משא ומתן ישיר. הדרך המהירה והזולה ביותר, כל עוד מתקיים קשר בין הצדדים. ניהול המשא ומתן באמצעות עורכי דין מסייע למנוע הסלמה.

גישור. מגשר ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמה, אך אינו מכריע בסכסוך. ההליך חסוי, והוא מאפשר הסדרים שבית משפט אינו יכול לתת, למשל היפרדות מדורגת לפי לוח זמנים מוסכם. לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, בית המשפט רשאי להעביר עניין לגישור, וניתן ליתן להסכם גישור תוקף של פסק דין.

בוררות. בורר שהצדדים בחרו מכריע בסכסוך, בהליך פרטי ובדרך כלל מהיר מההליך בבית המשפט. לפי חוק הבוררות, התשכ״ח-1968, הסכם בוררות צריך להיות בכתב. כאשר בהסכם קיים סעיף בוררות ואחד הצדדים מגיש בכל זאת תביעה לבית המשפט, הצד השני רשאי לבקש לעכב את ההליכים (סעיף 5). פסק בורר הוא ככלל סופי: ניתן לבקש את ביטולו רק בעילות המצומצמות שבחוק, וערעור אפשרי רק אם הצדדים הסכימו על כך מראש.

בית משפט. הליך פומבי ופורמלי, עם זכות ערעור, ובדרך כלל הארוך והיקר מבין החלופות.

הדרךמי מכריעפרטי או פומבימשך משוערעלות יחסיתערעור
משא ומתןהצדדיםפרטיימים עד שבועותנמוכהלא רלוונטי
גישורהצדדים, בסיוע מגשרחסוישבועות עד חודשיםנמוכה עד בינוניתאין הכרעה, רק הסכם
בוררותבורר שהצדדים בחרופרטיחודשים, לעיתים יותרבינונית עד גבוההמוגבל, רק אם הוסכם
בית משפטשופטפומבי ככלללרוב שניםגבוההיש זכות ערעור

הזמנים והעלויות בטבלה הם הערכה כללית בלבד. בפועל הם תלויים במורכבות הסכסוך, בהיקף הכספי ובהתנהלות הצדדים.

מהי תביעת קיפוח?

סעיף 191 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, מאפשר לבעל מניות לפנות לבית המשפט כאשר ענייני החברה מתנהלים בדרך המקפחת אותו. בית המשפט רשאי לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו, למשל הוראות לגבי ניהול החברה בעתיד, או הוראה שבעלי המניות האחרים או החברה ירכשו את מניותיו.

תביעות קיפוח נפוצות במיוחד בחברות פרטיות, כאשר בעלי הרוב מדירים את המיעוט: מוציאים אותו מהניהול, מונעים ממנו מידע, מדללים את אחזקותיו או מתגמלים את עצמם בדרכים העוקפות אותו. לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחירת הסעד, ולכן לאופן שבו התביעה נבנית מראשיתה יש משקל רב.

כאשר הנזק נגרם לחברה עצמה, למשל כשמנהל מעביר עסקאות לחברה פרטית שבבעלותו, הדרך הרגילה היא תביעה נגזרת בשם החברה. בית המשפט העליון קבע כי במקרים מסוימים, כאשר הנזק לחברה קשור לקיפוח של בעל המניות, ניתן ליתן סעד גם במסגרת תביעת הקיפוח עצמה.

הערכת שווי החלק של כל שותף

בסכסוכים רבים בין שותפים, המחלוקת העיקרית אינה על עצם הפרידה אלא על המחיר. גם כאשר שני הצדדים מסכימים להיפרד, המשא ומתן נתקע לא פעם על השווי.

יש לבדוק תחילה אם ההסכם קובע מנגנון הערכה, כגון מעריך שווי מוסכם או נוסחה. בהיעדר מנגנון כזה, הצדדים יכולים להסכים על מעריך שווי בלתי תלוי ולקבוע מראש שהערכתו תחייב את שניהם. הערכה מקצועית ומוסכמת מצמצמת את המחלוקת, ולא פעם היא שמאפשרת לסיים את הסכסוך בגישור ולא בבית המשפט.

מתי מבקשים סעד זמני?

כאשר קיימת סכנה מיידית, אין טעם להמתין לסוף ההליך. מצבים כאלה הם, למשל, העברת נכסים מהחברה, ריקון חשבונות, כינוס אסיפה שנועדה לדלל שותף או מכירת נכס מרכזי. במקרים אלה ניתן לבקש מבית המשפט צו מניעה זמני, צו עשה או עיקול זמני.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018, בית המשפט בוחן בין היתר אם יש ראיות לכאורה לזכות, את מאזן הנוחות בין הנזק לכל צד, את תום ליבו של המבקש ואת מידתיות הסעד. לעיתוי יש משקל: מבקש שהמתין זמן רב לפני הגשת הבקשה עלול להיתקל בטענה שהדחיפות אינה אמיתית. גם כאשר הסכסוך מתברר בבוררות, ניתן במקרים המתאימים לפנות לבית המשפט לסעדים לצורך הבוררות.

פעולות שיש להימנע מהן

  • משיכת כספים מהחברה, שינוי מורשי החתימה או חסימת הגישה של השותף לחשבונות ולמערכות.
  • כינוס אסיפות או קבלת החלטות שלא לפי הנהלים שבתקנון ובחוק.
  • הקמת עסק מתחרה, או לקיחת לקוחות ומסמכים, לפני שהדברים הוסדרו.
  • שליחת הודעות מאיימות בוואטסאפ או בדואר אלקטרוני; כל הודעה עשויה לשמש ראיה.
  • פרסום הסכסוך ברשתות החברתיות.
  • התעלמות מסעיף הבוררות או מהמועדים שנקבעו בהסכם.
  • דחיית הטיפול: ככל שהסכסוך מתמשך, קשה יותר לשמור על ערך החברה.

סכסוך בין שותפים אינו מסתיים בהכרח בבית המשפט. כאשר הוא נבחן בשלב מוקדם ועל בסיס המסמכים, ניתן לא פעם לסיימו בהסכם, בגישור או בבוררות, ולחסוך התדיינות ממושכת.

עו״ד אורן חן
עו״ד אורן חן

עומד בראש משרד העוסק במשפט מסחרי ועסקי, ומלווה חברות, יזמים ומשקיעים בעסקאות ובסכסוכים מסחריים.

אודות

האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד העדכון האחרון, ואין בו משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

מאמרים נוספים

לכל המאמרים
חתימה על מסמך מקדמי לפני עסקה

מכתב כוונות וזיכרון דברים: מתי הם מחייבים

מתי מכתב כוונות או זיכרון דברים הופכים לחוזה מחייב לפי הדין בישראל, מדוע בעסקאות נדל״ן הדבר שכיח, וכיצד מנסחים מסמך מקדמי שאינו מחייב.